דמויות מהברית החדשה
אנה ויהויכין
אי שם, לפני הרבה שנים, התחלתי את אהבתי להדרכה בהדרכות של משפחות ישראליות בצפון איטליה.
, כמחווה לארץ האהובה עליי שסובלת כל כך עכשיו.., עקב מגפת הקורונה, הנה טיול קטן לנקודה אחת במקום ובזמן באטליה
.
פאדובה. תנו לי לקחת אתכם לביקור בקפלת סקרובני שנבנתה במאה ה14. אחרי שנשלם את מחיר הכניסה המופקע (טוב, נו כל מה שאפשר להשאיר כאן כדי לעזור לאטליה להשתקם..) נכנס לתוך הקפלה המעוטרת מבפנים בציוריו של ג'וטו- יש שיקראו לו ראשון אומני הרנסאנס האטלקיים, ויש אפילו שיגידו שהוא פרוטו-רנסאנסי, מבשרה של ראשיתה של תקופה ששינתה את פני העולם והפכה לתרבות המובילה במערב בכל האספקטים של החיים.
אם שמעתם אותי בהדרכות על נצרות בארץ בטח תזהו את כל הסצינות שאתם רואים מסביבכם, מהבשורה למרים דרך הלידה, הבריחה והחזרה למצרים, החיים בנצרת והבריחה משם, התקופה מסביב לכנרת וכמובן הפאסיון בירושלים..
אבל יש קיר אחד שמוקדש לנושא קצת פחות מוכר. בארץ אנחנו יכולים לדבר על הנושא הזה בכנסייה אחת ליד שער האריות בירושלים, בכנסייה אחת בציפורי ובשרידי כנסייה בבית גוברין. וזהו.. סיפור לידתה של מרים.
בתמונה הכי חשובה שלפניכם:
רגע.
אני לא פשוט אספר לכם..
כי זה רגע דרמטי.
תנשמו. תפנימו.
בתמונה שאתם רואים נמצאת לא אחרת מאשר- הנשיקה הראשונה שתועדה בתולדות האומנות כולה! (מאה 14 כן?)
לפני כן נשיקות נחשבו.. ארוטיות, פורנוגרפיות.. ייקח עוד תהליך ארוך עד המאה ה18 כשהנשיקה תעבור גלגול אינטימי, חיבוקי, קרבתי.. אבל הרבה לפני כולם ג'וטו מתאר נשיקה טהורה יפה ואיטנטימית.
השותפים לנשיקה: אנה, אישה עקרה ומבוגרת שכבר לא יכולה להביא לעולם ילדים. ויהויכן, בעלה. למה הם מתנשקים? כי הם בדיוק גילו שאנה בהריון, וברחמה מרים- מי שתהיה אמו הבתולה של ישוע, בן האלוהים וגואל האנושות כולה (זו אחלה סיבה להתנשק..)
הנשיקה בשער הזהב:
אבל רגע.. אמרתי שהיא עקרה ולא יכולה להביא ילדים לעולם לא?
כדאי ללכת אחורה בתמונות ולהכיר את הסיפור כולו
אנה ויהוכין. מבוגרים שלא מצליחים ללדת. יוהכין נלעג על כך ומגורש מהמקדש.
יהויהיכן מגורש מהמקדש:
הוא בורח למדבר ושם מתפלל.
מלאך נגלה אליו ומספר לו שאנה בהריון.
גם אנה מקבלת ביקור מלאכי.
ואכן כשהם נפגשים היא בהריון עם מרים., ומרוב שמחה הם מתנשקים את הנשיקה הראשונה באומנות
מי סיפר את הסיפור הזה ולמה?
בברית החדשה בכלל לא מסופר לנו על ההיסטוריה של מרים או כלום על מרים למען האמת. היא לא חשובה, היא רק כלי שנועד להביא אל העולם את הדבר הקדוש ותו לא. מה שחשוב זה שלישוע הייתה אמא בתולה. כלומר לא היה מעורבות של החטא הקדמון דרך יחסי מין. בעת העתיקה האבא הוא נושא המטען הנגנטי. אם החטא הקדמון של אדם וחווה עובר אל כל אדם ואדם בירושה זה דרך הגנטיקה של האבא. הוא מעביר את כל הדנא. האמא היא רק כלי.. ולכן ישוע שנולד ללא אבא בשר ודם הוא הראשון שנקי מהחטא הקדמון ולכן יכול להציל את כולנו.
כל זה הספיק לתאולוגיה של המאה ה1. אבל כבר במאה ה2 התחילו הספקנים לשאול שאלות כמו .. רגע. אבל אם מרים נולה לחטא הקדמון בעצמה.. איך היא יכולה להיות אמא של ישוע? (במקביל גם דיונים אם מריה בכלל קדושה או רק כלי לא חשוב).
וכתשובה נכתב הפרוטו- אוונגליון של יעקב (סביב שנת 150 לספירה- בין 50 ל80 שנה לאחר כתיבת הבשורות) ושם מתואר סיפורם של הוריה של מרים. גם הם.. נכנסו להריון אלוהי ללא יחסי מין. ללא אבא. ללא חטא קדמון. הסיפור הזה ממשיך לעניין את הכותבים לאורך התקופות. גם באגדת הזהב בימי הביניים גרסא דומה וקצת שונה לסיפור הלידה של מרים..
כיום, אין אף כנסייה שמסכימה להכיר בסיפור זה או בלידה הפלאית של מרים, אך כן יש הסכמה שאנה ויוהיכן נמחלו מהחטא (פשרה תאולוגית)
נחזור לנשיקה הקדומה ביותר בתולדות האומנות- ג'וטו כל כך התרגש לצייר אותה שההילות של הדמויות מתחברות (זה לא קורה בדרכלל, גם בקרבה בין דמויות
קדושות), הקשתות חוזרות על עצמן אחת בתוך השנייה וכל הציור מרכז את מבטנו אל הנקודה הזאת, המרגשת ביותר..
רואים את שתי הדמויות מאחורי אנה ויהוכין? אלו הן אקלזיה וסינגוגה, הכנסייה ובית הכנסת. ברגע הזה שבו אנה בהריון עם מרים בעצם היה רגע הראשית של התהליך שיוביל ללידת הנצרות..
והנה היא שם הכנסייה מתרגשת, לבנה ושמחה. והבית כנסת שחורה, עיוורת ומפנה את גבה בעיוורון שלא מבין את הבשורה..
ממש כאן, ברגע הנשיקה הראשונה בתולדות האומנות נמצא גם רגע ההתנקתות בין היהודים לנוצרים..
צאו מהקפלה. תשתו קפה אטלקי עם טרמיסו בכיכר, וצאו להסתובב בפאדובה, לראות את אולם הניתוחים הראשון באוניברסיטה, להסתובב בשוק. ללכת על רחוב החנויות הראשי.
ובסוף לחזור לאוטו שלכם שסביר להניח שהחניתם אותו בחניון יצחק רבין (כן. כן...)